עם הגירושין המשמעות הנוספת של ההחלטה למכור את הבית המשותף, היתה איבוד מקור הפרנסה היחיד שלי. בדיוק בגלל הסיבה הזו כל "היועצים" שמסביבי ראו במהלך מכירת הבית שגעון מוחלט, אך בעייני זה היה צעד נכון ומדויק. היה לי ברור כי אורח החיים של עסק הפועל סביב השעון לא מתאים לי יותר. ידעתי כי בשלב זה של חיי, ארצה לבלות זמן רב יותר עם בנותיי, כמו גם לבסס לעצמי בטחון כלכלי ותזרים הכנסות יציב.

במוחי החל לנסר הרעיון כי עולם הנדל"ן יש באפשרותו ליצר הכנסה יציבה, מבלי לצרוך שעות עבודה אינסופיות. בהמשך לאותה תובנה, עברתי למרכז הארץ במטרה להתקרב לשוק הנדל"ן אותו בחרתי, ובהדרגה התחלתי לשלב לימודיי נדל"ן והשקעות בשוק ההון על אף התקציב ההדוק.

בשלב זה אמנם עמד לרשותי הון מסויים של הבית שנמכר אך הייתי ללא הכנסה שוטפת, היה עליי להתנהל בדרך מדודה ושמרנית ביותר על מנת לא לנגוס בהון שהיה כרית הביטחון שלי. את צעדיי הראשונים בעולם ההשקעות בחרתי לעשות בתחום הנדל"ן, שלתחושתי היה קל יותר להתמצאות משוק ההון. על מנת להיות קשובה לקצב בו אני צוברת בטחון ונסיון, "החניתי" כ-40% מההון שלי בפק"מ, בריבית נמוכה ובשארית הסכום קניתי נכסים מניבים. רק בשלב מאוחר יותר כשהתקדמתי בלימודיי, העשרתי את התיק ההשקעות שלי גם באפיקים נוספים משוק ההון, מזאנין וכו'. באמצעות רכישת הנכסים המניבים, המרתי את ההון שבידיי בהדרגה לתזרים מזומנים- שאפשרו לי לשלם את ההוצאות השוטפות מבלי לפגוע בכספיי הבית שמכרתי.

חשוב לי להדגיש, כי רק תחום שחקרתי אותו לעומקו, ברמה התיאורטית דרך קורסים וברמה המעשית באמצעות מחקריי שוק וקבוצות למידה, הרשתי לעצמי להשקיע בו. מנוע הצמיחה העיקרי שלי, מאז כניסתי לעולם ההשקעות, היה ונשאר- השכלה פיננסית.

קוד פעולה נוסף שסייע לי להותיר את כספיי הקרן ואף לצבור הון נוסף, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שייצר לי עוד הכנסה, היה מעבר לחיסכון של כ- 25% מהכנסותיי. אורח חיים זה דרש ממני משמעת חמורה בכל הקשור לתרבות הצרכנית המקובלת- מהימנעות ממותגים ועד רכישת מוצרים הכרחיים בלבד, למקרר ולארון.

הרקע הסוציו אקונומי הבינוני- גבוה ממנו הגעתי באופן פרדוקסלי הקשה עליי. הביקורת החברתית באשר לסגנון חיי הייתה נוקבת מצד הוריי, בן הזוג, חברותיי ואפילו באופן סמוי מצד ההורים בגן ובבית ספר. אבל לא עניין אותי כלום, לנגד עייני עמדה מטרה- להשתית את חיי על בחירה ועצמאות, לסגת מחשיבה זו לא היתה אופציה. רק כאשר תזרים המזומנים שלי אפשר, עליתי ברמת החיים.כיום לאחר שהתייצבתי כלכלית אני עדיין נוהגת באיפוק כלכלי ביומיום, אך נהנת מידיי פעם להתפנק בחופשה, רכב חדש, או קורס יקר.

בנוסף לחסכון העקבי שסיגלתי לעצמי, מה שאפשר לי את ההתקדמות הכלכלית שעשיתי בשנים שמאז גירושיי, הוא הוויתור על דירה בבעלות למטרת מגורים. צריך להבין כי זה היה עמוד התווך לכל השקעותיי. בשבע השנים האחרונות מאז שפניתי לנתיב העצמאות הכלכלית, החלפנו אני ובנותיי ארבע בתים בשכירות חודשית, זה לא מעט ובהחלט סוג של מחיר. עם זאת, בשש השנים האחרונות אנו מתגוררות בדירת גן חביבה במסגרת חוזה עם אופציה ארוכה, ובכך מימשתי את רצוני להגיע למקום מגורים קבוע.

במהלך שנות החתירה שלי לעצמאות כלכלית, הקמתי מספר קבוצות בנושאיי יזמות, נדל"ן ושוק ההון, כאשר החזון שלי היה ועודנו להפיץ את המודל לעצמאות כלכלית, כפתרון לדילמת ה-"המשמרת השניה". מושג שטבעה ארלי הוכשילד ל"הקרעות" של הורים בכלל ונשים בפרט, בין המשמרת הראשונה, המוקדשת לעבודה ולקריירה, לבין המשמרת השנייה, בה מתקיים מירוץ נגד השעון שכולו ילדים, בישולים ונקיון הבית. להבנתי הדילמה הזו היא מקור בלתי פוסק לתסכול ולחץ ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית. הורים במיוחד, אך גם יחידים שאינם הורים המעוניינים לייצר לעצמם זמן פנוי על מנת לקיים חיי משפחה מספקים ולממש את עצמם – המודל לעצמאות כלכלית הנובע מבניית תזרים שמקורו בהכנסה פסיבית יש באפשרותו להעניק להם את המוצא המושלם, לגם וגם. הסיפור המאתגר האישי שלי גרם לי להאמין, כי יש מוצא לדילמה הזו.

קראתי לבלוג "הנועזת", קודם כל מכיוון שפרופיל ההשקעה שלי בנדל"ן בהתאם לחשיבה הנורמטיבית נחשב כמסוכן. שנית, מכיוון שהיציאה מהמטריקס דורשת מידה רבה של תעוזה והליכה נגד הזרם, לא פשוט לחסוך היכן שאחרים מבזבזים, להשקיע בדרום תל אביב כשכולם קונים דירה למגורים בהוד השרון ולהתאפק מלקנות נכס לא מתאים, גם אם יש כסף בבנק. 

כיום לאחר שהתייצבתי כלכלית, אני עדיין נוהגת באיפוק ביומיום, אך נהנית להתפנק בחופשה, רכב חדש, או קורס יקר, מבלי לחשוב פעמיים. קראתי ליומן המסע שלי "הנועזת", קודם כל מכיוון שפרופיל ההשקעות שלי מנדל"ן ועד שוק ההון, הוא מסוכן מאוד (אם כי ברמת פיזור גבוהה). שנית, מכיוון שהיציאה מהמטריקס/ מהמערה של אפלטון, דורשת מידה רבה של תעוזה, והמשקיע/ה המתחיל צריך לקחת זאת בחשבון. לא פשוט לחסוך היכן שאחרים מבזבזים. להשקיע בדרום תל אביב כשכולם קונים דירה למגורים בהוד השרון, להתאפק לקנות נכס להשקעה רק שהוא באמת עונה על הפרמטרים, כשכולם קונים כמו משוגעים עם משכנתאות שלא ברור איך יחזירו אותן, לא משנה מה.לעבוד רוב הזמן בבית כשכולם יוצאים לעבודה. ובסוף בסוף להמנע מלצור רמת חיים ללא תשתית כלכלית, אבל כמגיעים ליעד הנכסף של תשתית כלכליץ חשוב גם לייצר תודעת שפע ולהנות מהפירות שלה.