מערכת פוטו-וולטאית ביתית בפריזמה נדל"נית
בכתבה זו אסקור את האפשרות של הקמת מערכת פוטו-וולטאית לייצור חשמל מאור השמש כהשבחה נדל"נית, על גג בית פרטי. כמו כן, אסביר מדוע לדעתי זו השקעה מצוינת, שמצד אחד מגדילה את התשואה השוטפת על הנכס ומצד שני, אינה מעלה את רמת הסיכון בשל התזרים הידוע מראש והיותה בלתי תלויה בשוק הדיור.
רקע טכנולוגי קצר:
הפקת חשמל מהשמש היא מהפכה טכנולוגית בקנה מידה של פעם בדור. כבר היום ניתן לייצר חשמל המופק מאור שמש בזול ובהיקפים של תחנות כח גדולות, כשהמחיר לקילוואט נמוך ממה שעולה הפקת חשמל מגז, פחם או כל תצורה אחרת. יותר מכך, במערכת זו קיים שילוב כלכלי-אידאולוגי המאפשר מעבר לאנרגיה ירוקה ללא ויתור כלכלי.
למרות זאת, לא הכל פשוט עם אנרגיה פוטו-וולטאית, חסרונה העיקרי הוא הצורך בשטחים נרחבים על מנת להפיק חשמל. ישראל אמנם משופעת בשמש מה שהופך את הפאנלים הסולארים לאפקטיבים ביותר, אבל עם זאת נדרש שטח גדול מאוד לייצור חשמל סולארי אם נשווה זאת לשיטות אחרות, דוגמת גז ונפט למשל. למעשה דרושים לנו כ- 5 מ"ר עבור פאנלים, ביכולת ייצור של קילוואט שעה. שטח זה אינו כולל שטחי שירות המאפשר גישה לפאנלים ולכן בפועל השטח הדרוש הוא גדול יותר. מכיוון ששטחים פתוחים הם אצלנו במחסור, המדינה מתעדפת הקמת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות של מבנים. במאמר זה נתייחס למתקנים קטנים על גגות של בתי מגורים בעלי ממיר של עד 15 קילוואט לשעה. מערכות ביתיות שכאלה מקבלות מחברת חשמל תעריף של 48 אג' לקילוואט במסגרת חוזה ל- 25 שנים. כלומר, רוכש המערכת יכול למכור את החשמל המיוצר מהמערכת בתעריף מוסכם וידוע מראש.
סקירת היתכנות:
על מנת להבין את אופן ההשקעה המתאים לנו ננסה תחילה להבין כמה כסף ניתן להפיק ממערכת פוטו-וולטאית. המשתנה המרכזי ביותר הוא גודל הגג, שכן ככל שהגג גדול יותר ניתן למקם עליו יותר פאנלים. גגות אידיאלים הם אלה ששטחם 130 מ"ר עליהם ניתן למקם פאנלים שמסוגלים בתנאים אידיאלים לייצר 20.25 קילוואט שעה. בפועל, התנאים כמעט אף פעם לא אידיאלים ומערכת כזאת יכולה לייצר בנטו רק 15 קילוואט שעה בגלל קיבולת הממיר. ככל שהגג קטן יותר הכדאיות של מערכת יורדת, וככלל אצבע מערכת סולארית זו עסקה מאוד משתלמת כל עוד שטח הגג הוא לפחות 60 מ"ר. אבל גם כאן יש קצת ניואנסים – שכן ניתן להתקין פאנלים סולארים גם על פרגולות ואפילו לקרות חנייה פרטית בפאנלים סולאריים מה שיכול לאפשר התקנה של מערכת סולארית במגוון נכסים עם תכנון נכון.
מעבר לשטח הגג, שני משתנים חשובים נוספים שיקבעו את ערך הגג לצורך המערכת והם כיוון וסוג הגג. עבור גג שטוח ניתן יהיה למקם את הפאנלים לכיוון דרום שהוא הרווחי ביותר, ובכך למקסם את התפוקה. כאשר נעסוק בגג רעפים, הפאנלים ישבו על הרעפים עובדה שתאפשר לנו למקם יותר פאנלים לעומת הגג השטוח, שכן שטח הפנים של הרעפים על הגג גדול משטח הגג עצמו. פאנלים בהספק כולל של 1 קילוואט שעה שימוקמו לכיוון דרום צפויים לקבל כ 1800 שעות שמש בשנה, או חשמל בשווי 864 שקלים לקילוואט מותקן, בכיוון מזרח ומערב נקבל בערך 1550 שעות שמש בשנה, או חשמל בשווי 744 שקלים לקילוואט בשנה, ופאנלים בכיוון צפון יקבלו 1200 שעות שמש בלבד (חשמל בשווי של 576 שקלים לקילוואט לשנה). חשוב לציין כי זוית הפאנלים האידיאלית בישראל משתנה מעונה לעונה, עם זאת במערכות ביתיות נתקין בדרך כלל פאנלים בזווית סטטית אידיאלית של 30 מעלות. התקנה של הפאנלים בזווית לא אידיאלית יכולה להפחית בערך 10% מהתפוקה השנתית.
בעבר היה נהוג לשנות את זוית הפאנלים בין עונה לעונה, כיום עם ירידת מחירי הפאנלים מבצעים העמסה. כלומר המערכת מסוגלת בפועל לייצר 15 קילוואט שעה – אבל מתקינים על הגג פאנלים בהספק גבוה מזה כיוון שתנאים אידיאלים הם נדירים מאוד. יחס ההעמסה המקסימלי המותר הוא 50%, ובפועל לא מומלץ לעלות מעבר ל- 20.25 קילוואט מותקן על מערכת ביתית עם ממיר של 15 קילוואט שעה. הסיבה לכך היא איבודי אנרגיה כאשר הפאנלים מייצרים יותר מ15 קילוואט שעה, וכן פחת מואץ של הממיר.
מבחינת מיסוי, הכנסות מחשמל סולארי פטורות לחלוטין ממס עד רף של 22 אלף שקלים שמספיק לכלל המערכות הביתיות. כדי לסבר את האוזן המערכת הגדולה ביותר שניתן לבנות על גג בית היא בת 20.25 קילוואט שעה. במפנה דרומי מערכת זו צפוייה לייצר חשמל בשווי של כ- 17,500 שקלים לשנה או הכנסה ממוצעת של כ- 1450 שקלים לחודש.
יש לציין כי ייצור החשמל מושפע במידה רבה ממזג האוויר ועונות השנה. בקיץ יש לנו בערך 14 שעות אור ואילו בשיא החורף רק 10. למרות זאת, בישראל גם בשיא החורף מערכת פוטוולטאית גדולה יכולה להניב יותר מצריכת החשמל של משפחה ממוצעת. כדי לסבר את האוזן, עלות מערכת סולארית היא כ- 4300 שקלים לקילוואט מותקן (קצת יותר טוב אם אתם תותחים במשא ומתן).
זה אומר שניתן לקבל מערכת בגודל של 20.25 קילווט שעה ב- 87K מה שמסתכם בתשואה של 20% ברוטו! שזו כמובן תשואה פנומנלית אך יש לזכור שהיא לפני פחת ותחזוקה שיורידו במקצת את התשואה.
כפועל יוצא לסוגיית מזג האוויר, באזורים בהם יש יותר ימי שמש יותר משתלם כמובן להקים מערכת.
טיפ למשקיעים: כאשר אתם מסתכלים על בית פרטי לרכישה תסתכלו גם על הגג, מה גודלו, מה זווית הרעפים לאיזה כיוון הם נוטים, האם יש פרגולות או חנייה שניתן לקרות בפאנלים ומה שטחם. בסופו של יום, מערכת סולארית מוצלחת יכולה להגדיל לכם משמעותית את התשואה הפירותית מהנכס. לאחר שכימתתם את כל השטח אתם יכולים לחשב את כמות הקילווואט המותקן המקסימלית, על ידי חלוקה ב-6.5. לדוגמה אם נחלק גג של 130 מטר גג ל-6.5, נקבל 20 קילוואט. כמו כן, ניתן להעזר במחשבונים סולארים על מנת לקבל ההערכות מדוייקות יותר לפונטציאל של נכס מסויים. דוגמא למחשבון כזה ניתן למצוא ב: https://www.solaredge.co.il/calculator/ .
בחירה מושכלת של מונה חברת חשמל:
ההחלטה הראשונה שיש לעשות עבור מערכת פוטוולטאית היא בחירת סוג המונה. כאשר האפשרויות הן:
- מונה ייצור – חברת חשמל תתקין מונה ביציאה מהמערכת שיאמוד את ייצור החשמל של המערכת. ויזכה את הלקוח ב48 אג' לכל קילוואט שעה שהמערכת תייצר. באופן בלתי תלוי, הלקוח ישלם 50 אגורות על כל קילווט שעה שיצרוך. חשבון החשמל יתייחס בנפרד, לכמה חשמל המערכת ייצרה וכמה חשמל הבית צרך.
- מונה דו כיווני – המערכת תשמש קודם כל את צריכת החשמל הביתית ועודפי החשמל יסופקו לרשת החשמל. כאן צריכה ישירות מהמערכת תמנע קניית חשמל ב- 50 אגורות מהרשת, אבל לא תופיע כלל בחשבון החשמל מה שיקשה על יכולת המעקב אחר הייצור המדוייק של המערכת.
עבור משקיעי נדל"ן ישנו ייתרון ברור למונה ייצור, שכן הוא מאפשר לגבות משוכרי הדירה את חשבון החשמל לפי הצריכה שלהם במדויק.
עבור בית שגרים בו קיים יתרון כלכלי במונה דו כיווני המאפשר צריכת חשמל שהמערכת יצרה מבלי שחברת החשמל תתערב. כל קילוואט שעה שאנחנו צורכים במהלך פעולת המערכת חוסך קניית חשמל מחברת חשמל במחיר של 50 אגורות. מכיוון שכך, בממוצע נקבל קצת יותר מ 48 אגורות על קילוואט שעה שהמערכת ייצרה. בסוג מונה זה מומלץ להפעיל מכונות כביסה מייבשים וצרכני אנרגיה גדולים בשעות היום כאשר קיים אור יום והמערכת מייצרת חשמל, זאת על מנת למקסם את תפוקת המערכת.
הבעייתיות בשימוש במונה זה נובעת מכך שאין צבע נפרד לחשמל שצרכנו ישירות מהמערכת ולזה שצרכנו מחברת חשמל. ולכן לא ניתן לדעת במדויק מה צריכת החשמל של הבית. ניתן לחשב צריכה זו בעקיפין באמצעות אפליקציית ניהול המערכת (אפליקציה לפלאפון), אבל החישוב לא יהיה 100% מדויק.
העדפה האישית שלי היא מונה ייצור, מכמה שיקולים:
- זה יקל על מכירת הנכס שכן ייתכן ויום אחד הקונה ירצה אותו כנכס השקעה ולא ממש לגור בו.
- ספקולציה אישית שלי – מכיוון שמתקיים שיפור טכנולוגי מתמיד, סביר שמחירי החשמל ירדו מתחת ל-48 אגורות לקילוואט שעה במהלך 25 השנה הקרובות (כבר השנה ירדו המחירים מ- 52 אגורות לקילוואט שעה ל- 50). בנוסף מבחינת רגולציה, שוק החשמל מתקדם לריבוי יצרנים ותחרות על הצרכן הפרטי, מה שככל הנראה יוריד את העלויות מכיוון נוסף.
- סיכון נמוך יותר בשל המחיר הקבוע- הערך הכלכלי של המערכת שלכם לא קשור למחיר החשמל הנוכחי. המערכת עשוייה לעלות בערכה אם החשמל יהיה זול יותר בעתיד כיוון שקיבלתם רשיון למכור חשמל במחיר קבוע ל- 25 שנה. כך קרה גם לרגולציות קודמות שזכו למכור חשמל במחיר של 2 שקלים לקילוואט שעה כשהמערכות היו יקרות יותר.
עלויות אחזקה של מערכת סולארית:
את הפאנלים הסולארים יש לשטוף פעמיים בשנה, כאשר ניתן לעשות זאת באופן עצמאי או ע"י הזמנת חברה בעלות של כ- 900 שקלים לשנה. כמו כן ניתן להתקין מערכת שטיפה אוטומטית שתחסוך עלות זו ותעלה בין 7-10K תלוי בגודל המערכת ובלחץ המים שלכם על הגג (בלחץ מים נמוך נדרשת משאבה מה שמגדיל את העלות).
אני בחרתי להתקין מערכת שטיפה אוטומטית. יש לבחירה זו כמה טעמים. קודם כל, הכרה רצינית ביכולת שלי להתמיד בשטיפה ידנית של פאנלים למשך 25 שנה (מזדקנים וכו') מעבר לזה להזמין חברות שטיפה זו התעסקות לא קטנה, העלולה לגרום לנזק והוצאות נוספות, כשמדובר בעובדים לא מקצועיים. ההעדפה שלי היא שאף אחד לא יטפס על הרעפים, לא ידרוך על הפאנלים – בניגוד למערכות מסחריות במערכות ביתיות לא תמיד ניתן לגשת בשביל גישה לכל הפאנלים. בנוסף לכך, מערכת שטיפה מגדילה לנו את הרווח השנתי וממקסמת את ההשקעה ברמת התשואה, כאשר כוללים את ההוצאה השנתית.
שיקול משמעותי נוסף לוקח בחשבון רוכש עתידי שלא יחבב את נושא ההתעסקות בשטיפות. מערכת השטיפה האוטומטית דורשת אך ורק החלפת פילטר פעם בחצי שנה שנעשית בבית ולא בגג.
פחת של מערכת סולארית:
נושא נוסף שצריך לתת עליו את הדעת הוא פחת של מערכת סולארית. משנה לשנה הפאנלים מושפעים מתנאי מזג האוויר ואיכותם יורדת באיטיות. הייצרן מתחייב שהפחת בייצור הוא לכל היותר 0.7% לשנה והמתקינים הגדולים ישמחו לעזור לכם להחליף פאנלים שהתדרדרו מהר מזה בעלות נמוכה יחסית. האחריות על התפוקות של ייצרן הפאנלים היא ל25 שנה.
ממיר החשמל בא עם אחריות ל 12 שנים ואנחנו זקוקים שיחזיק 25 שנים. ניתן לשלם ל solaredge כ 2500 שקלים נוספים כדי שיאריכו את האחריות ל25 שנים, או שניתן במידת הצורך להחליף את הממיר כשהוא מתקלקל בעלות של כ 5000 שקלים (קצת יותר עם ההתקנה והפירוק של הקודם). הבחירה בין שתי האופציות לא מאוד מהותית. אני נוטה להעדיף אחריות ל25 שנים כי זה מוריד את הסיכון למינימום.
בכל מקרה, לאחר 25 שנה הפאנלים צפויים להיות ב 80% יעילות. ככה שהמערכת עוד תפיק לא מעט חשמל אם כי לא ברור מה תהיה הרגולציה מבחינת חברת החשמל. למען השמרנות נניח כרגע שהמערכת לא שווה שום דבר בסוף התקופה, כלומר פחת של 4% לשנה.
תשואה של מערכת סולארית:
תחת הנחת פחת של 4% לשנה וייצור ממוצע לאורך 25 שנה ביעילות ממוצעת של90% יעילות, המערכת הטובה ביותר שנוכל לבנות יורדת מ20% תשואה ל 14% תשואה. כלומר, נשלם 900 שקל על שטיפות והמערכת תניב בממוצע על 25 שנה כ 14940 לשנה, בנוסף הנחנו הנחת פחת מחמירה מאוד בה המערכת לא שווה כלום לאחר 25 שנה – ולכן נפחית מתפוקת המערכת הכוללת את עלות המערכת בסך 87K ונקבל שהמערכת תפיק בממוצע תשואה שנתית של 11.5% אחוזים. תשואה דו ספרתית גם בתרחישים המחמירים!
אם נתקין מערכת שטיפה בנוסף אזי מחיר המערכת יעלה ל- 97K, אבל היא תניב לנו בממוצע 15,840 ש"ח לשנה על פני 25 שנה. תחת הנחת הפחת המחמירה נפחית מהתפוקה הכוללת של המערכת את עלות ההקמה ונקבל תשואה של 12%. כלומר מערכת השטיפה משפרת במקצת את התשואה!
התשואה הזאת צפויה להיות נכונה בקירוב לכל המערכות במפנה הדרומי. במפנה צפוני הגרוע ביותר נקבל מערכת שתניב בממוצע על 25 שנה 10,764 לאחר עלויות שטיפה – או תשואה של 7.3% תחת הנחת פחת מחמירה. אם נתקין מערכת שטיפה נקבל תשואה של 8%. לסיכום, מדובר על תשואה של בין 12% למערכת גדולה במפנה דרומי, לבין 8% למערכת במפנה צפוני. כולל הוצאות תחזוקה והנחות מחמירות מאוד על פחת.
חיסכון בחשמל: המערכת הסולארית גורמת לבית להתחמם פחות בקיץ שכן הפאנלים יושבים מעל הרעפים ומצילים עליהם. זה גורם לרעפים להתחמם פחות, ולכן הבית קריר יותר. כיוון שהחיסכון קשה לכימות מדויק, נזניח חיסכון זה לצורך חישובי התשואה.
החזר השקעה: שימו לב שהחזר ההשקעה מהיר יותר ממה שמשתמע מהתשואה שכן תפוקת המערכת יורדת באיטיות עם השנים. במערכת דרומית ניתן להחזיר את ההשקעה ב5-6 שנים, ובמערכת צפונית ב7-8 שנים.
אז מדוע מערכת חשמל פוטו-וולטאיות היא ההשקעה הטובה ביותר שעשיתי עד כה?
כתשואה מאומת סיכון, השקעה זו היא אטרקטיבית ביותר שעשיתי. התשואה גבוהה יחסית וברת השוואה לתשואה הממוצעת לאורך שנים ארוכות של מניות (ולמערכת דרומית אף גבוהה ממנה). התנודתיות של המערכת נמוכה בהרבה מזו של מניות. בפרט, הייצור של המערכת תלוי במזג האוויר, אבל התנודות במזג האוויר משנה לשנה אינן גדולות. משיחות שערכתי עם החברות השונות והתייעצות עם מכרים ההערכה שלי כי החריגה מהתחזית תהיה לכל היותר 10%. כלומר כמות החשמל שהמערכת תייצר יחסית ידועה מראש וכך גם הרווחים. מגדילה לעשות Volta Solar שמוכנה לפצות את הלקוחות בתנאים מסויימים אם החריגה מהתחזית היא יותר מ- 5%. זו אינדיקציה חזקה מאוד ליציבות של התפוקה ממערכת פוטוולטאית בהסתכלות שנתית.
אם ניקח כנקודת ייחוס את שוק ההון בו מושקעים כספיי הפנסיה של מרבית הציבור, קיימת באפיק זה חשיפה משמעותית למשברים כלכליים, כאשר התשואה הממוצעת היא אמנם גבוהה אבל התנודתיות גבוהה הרבה יותר מזו של המערכת הסולארית. גם אם נשווה את המערכת הסולארית לנכסי נדל"ן, מחיר הנכסים תלוי בשוק הדיור שכירות יכולה לרדת, משבר כלכלי חריף יכול לגרום לערך הנכס לרדת. במערכת סולארית אתם בעיקר תלויים במספר ימי השמש בשנה והוא יחסית יציב.
כלומר מדובר בהכנסה קטנה שאינה תלויה בגורמי הסיכון של שאר הפורטפוליו שלנו. ברמת תנודתיות נמוכה משמעותית מנדל"ן וממניות וללא קורלציה לסיכונים בנדל"ן או במניות. זה אפיק בפורטפוליו שמוריד במקצת את הסיכון הכולל והחיסרון העיקרי שלו שמדובר בהשקעה קטנה.
טיפ למתקדמים: משפחה הכוללת שני בני זוג יכולה להחזיק בבעלותה שתי מערכות פוטוולטאיות אחת על שם כל אחד מבני הזוג. להבנתי (הלא מקצועית) הפטור ממס עד 22K הכנסה הוא אישי ולא פר משק בית. אבל אנא מכם, תבדקו את זה.
האם השקעה לאורך 25 שנה בשוק המניות צפויה להניב לי יותר כסף בגלל ריבית דריבית?
לכאורה כן, להשקיע לדוגמא 93K בשוק ההון ל 25 שנה בתשואה שנתית ממוצעת של 7% (ממוצע S&P500 רב שנתי), תביא אותנו לקצת יותר מחצי מליון שקל בסוף התקופה (לפני מס רווחי הון). בהשוואה המערכת הפוטוולטאית הפרטית שלי (במפנה דרום מזרחי) צפויה להניב כ360K במהלך חייה. (ללא מיסים כלל). לאחר תשלום מס רווחי הון (כיום 25%) נגיע לסכום דומה עם ייתרון קל למניות, אבל ההשוואה כאן לא הוגנת שכן בהשקעה במניות אנחנו משקיעים את הרווחים בחזרה, ואילו במערכת אנחנו לא מבצעים זאת. לכן נבצע חישוב נוסף שכולל השקעה שנתית בשווי התגמולים של המערכת. כיוון שאנחנו לא יכולים להגדיל את המערכת משנה לשנה, אנחנו נקנה מניות בתקבולי המערכת. לשם הפשטות, אנחנו מניחים את אותה תשואה של 7% על תגמולי המערכת. במצב כזה, לאחר 25 שנה התיק שלנו יהיה שווה 870K – שיפור ניכר מ504K, וזה תחת הנחת הפחת המחמירה ותוך שקלול עלויות התחזוקה.
בניתי גיליון אקסל כדי לאפשר לכם לבקר את החישובים שלי, ולבצע חישובים עבור המערכת שמוצעת לכם. לפי פרטי הנכס הספציפיים שלכם. על מנת להשתמש בגיליון יש לשכפל את הקובץ ולהזין את פרטי המערכת כפי שמספקת החברה המקימה שבחרתם, וכן את התשואה האלטרנטיבית שלכם.
כיצד ניתן לממן מערכת סולארית?
- רכישה במזומן – הכי קל והכי פשוט, למי שנזיל מספיק.
- לקיחת הלוואה בפריים + חצי מהבנק. – התשואה של המערכת טובה ממחיר ההון לכן התשואה להון צפויה להיות גדולה יותר. ניתן להשיג גם 100% מימון אם רוצים.
- השכרת הגג לחברה מקימה וחלוקה ברווחים – באופציה זו מרוויחים פחות מהמערכת אבל אין סיכון כמעט בכלל. המערכת היא של החברה המקימה, והם משלמים סכום מסויים לבעל הנכס על השימוש בגג. כל עלויות התחזוקה על החברה המקימה. אני אישית לא בחרתי במסלול זה, אבל עצם הקיום שלו מאוד מעודד אותי כי חברות מסחריות חושבות שאלה אחוזי תשואה שמצדיקים השקעה.
במקרה שלי, הקמת המערכת נעשתה יחד עם רכישת הבית ולכן ההלוואה שלקחנו לצורך הבית ממנה גם את המערכת ללא לקיחת הלוואה נפרדת.
הזווית הנדל"נית.
כאן נסתכל על מערכת סולארית כחלק מהעסקה הנדל"נית. בגדול מערכת סולארית היא השקעה יחסית קטנה לנדל"ן ותלויה בגודל וכיוון הגג ולא במחיר הנדל"ן. היא צפויה להגדיל את התשואה הפירותית של הנכס שכן היא מניבה תשואה גבוהה מתשואת השכירות של הנכס והיא מורידה במעט את הסיכון שכן ההכנסה ממנה אינה תלויה בביקוש לנדל"ן. ועדיין, מדובר בהשקעה קטנה יחסית לנכס נדל"ן אז האם זה משמעותי?
כאן נשים לב שככל שהנדל"ן יותר זול, המערכת יותר משמעותית שכן משקלה בעסקה גדול יותר. לכן כשערך הנכס גבוהה (ונניח לרגע שהשכירות היא 4% מערך הנכס) התוספת של מערכת סולארית להכנסה הפירותית של הנכס היא קטנה יחסית וכשהנכס זול התוספת שלה גדולה. לכן הוספת מערכת סולארית תהיה משמעותית יותר ביישובים בהם הבתים הפרטיים זולים מאשר באלה בהם הם יקרים. סתם דוגמה, נניח ומצאתם בית פרטי שעולה 1.2M ש"ח ומניב 4000 ש"ח שכירות חודשית – תוספת חודשית של 1K ממערכת סולארית תגדיל לכם את התשואה ב25%. מצד שני, אם תמצאו נכס שעולה 2.4M ש"ח ומניב 8000 ש"ח שכירות חודשית אזי התוספת עבור המערכת הסולארית היא רק 12.5%
כאשר נשקלל לתוך מחיר הנכס את מחיר המערכת (65K) נקבל שהתשואה כולל המערכת עולה לכ4.4% בבית היקר, ובבית הזול היא עולה מ4% ל 4.7%. לסיכום, מערכת סולארית מגבירה את התשואה הפירותית של נכס הנדל"ן ומורידה את הסיכון של הנכס.
התנגדויות ששמעתי להקמת מערכות פוטו-וולטאיות
- אנחנו לא בטוחים שנחזיק בבית 6 שנים.
התשובה שלי: בגדול המערכת שווה כסף גם אם מוכרים את הבית. במערכת האישית שלי נקטתי צעדים כדי להקל על מכירה עתידית כזאת.
- מה עם הפאנלים יגנבו או יהיה ברד וכו'.
התשובה שלי: ניתן לבטח את המערכת באופן אישי כאן וויתרתי כי עיקר העלות של המערכת היא ההתקנה, לא הציוד עצמו. אנחנו משלמים על עבודה בעיקר.
- זה מסרטן יש קרינה וכו'.
התשובה שלי: החלק הקורן של המערכת הוא הממיר של סולאראדג' ההנחיות אומרות להרחיק אותו כחצי מטר מחדרי מגורים. זו סוגייה אמיתית, אבל ברוב הבתים ניתן למצוא מקום בטוח לממיר. באופן אישי עיקר ההתאמות שעשיתי בבית היו כדי למקם את הממיר במקום הבטוח ביותר בבית – בעליית הגג. הממיר רחוק כ6 מטרים מכל החלל שאנחנו עושים בו שימוש יומיומי בבית.
הזווית הסביבתית מוסרית:
ככלל, בחרתי עד כה לא להתייחס כלל לזווית הסביבתית מוסרית שכן רציתי לדון אך ורק במאפיינים הכלכליים של הקמת מערכת סולארית. אבל מעבר למספרים המבטיחים הקמת מערכת כזאת על הגג מצמצמת פליטת גזי חממה על ידי זה שהיא מקטינה את כמות הגז, הפחם והנפט שנשרפים לצורך ייצור חשמל. כמו כן, הייצור נעשה ממש בשכונת מגורים ולכן אין הפסדי הולכת חשמל אשר יכולים להגיע עד ל10%. המערכת הביתית מקטינה את כמות החשמל שחברת החשמל צריכה לספק לשכונה בה הבית ממוקם, ולכן גם מקטינה את הצורך בהרחבת תשתית ההולכה הארצית. כמו כן, הגג הוא שטח לא מנוצל, ולכן אין פגיעה בשטחים פתוחים.
האלטרנטיבה לחשמל סולארי היא דלקים פוסילים כמו גז טבעי, נפט או פחם. שימושים אלה פולטים פחמן דו חמצני לאוויר שהוא גז חממה, ומאיצים את שינוי האקלים. כשאתם בונים מערכת פוטו-וולטאית על הגג אתם לא רק מגדילים את התשואה של ההשקעה שלכם – אתם גם תורמים להפחתת פליטת גזי חממה ועוזרים לאנושות להתמודד עם משבר האקלים. אתם עושים מעשה כלכלי משתלם ואפילו טוב לסביבה.
נועז\ת? רוצה לעשות צעד בעולם הנדל"ן? אשמח שנדבר…
